חאא מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔נאֶשָּׁ֣קְךָ֔=ק-מ ובדפוסיםל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔ (חסר דגש בשי"ן)הערת המקליד גַּ֖ם לֹא־יָבֻ֥זוּניָבֻ֥זוּ=ק-מ ומסורת-ל וטברנית ובדפוסיםל!=יָב֥וּזוּ (כתיב מלא וי"ו) לִֽי׃
בב אֶנְהָֽגְﬞךָ֗נאֶנְהָֽגְﬞךָ֗=מ"ג דפוס ונציה ומ"של=אֶנְהָֽגֲךָ֗ (חטף פתח בגימ"ל) לפי הסכמת בן אשר ובן נפתלי בספר החילופיםקורן, ברויאר, מכון ממרא, סימנים אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃
גג שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִֽימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃
דד הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִםם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּנתְּעֹ֥רְר֛וּמרכא=שיטת-א וכללי המסורה. ראו בהערת הנוסח לעיל (ב,ז) למידע מלא לגבי מרכא בתיבת תביר בשלושת המקומות המקבילים.שיטת-א=תְּעֹ֥רֲר֛וּ (בחטף פתח)ל=תְּעֹֽרְר֛וּ (בגעיה); יש בקו נטייה קלה שקצת דומה למרכא, וכן ציין אותו ברויאר כמרכא (בניגוד לשני המקומות המקבילים), אמנם לנו נראה יותר שהוא געיה (ובמיוחד לאור שני המקומות המקבילים בכתי"ל (ב,ז; ג,ה), ודרכו של כתי"ל בדרך כלל. אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃
{ס}
נל=פרשה סתומה, ק-מ=פרשה פתוחהראו בהערת הנוסח לעיל על ו,ד ("יפה את רעיתי כתרצה"). הה מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ׃
וו שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃
זז מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כׇּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃
{ס}
חח אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃
טט אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃
יי אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃
{פ}
נל,ק-מ=פרשה פתוחהראו בהערת הנוסח לעיל על ו,ד ("יפה את רעיתי כתרצה"); אבל כאן הפרשה פתוחה הן בכתי"ל והן בכתי"ק-מ. יאיא כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃
יביב כַּרְמִ֥ינכַּרְמִ֥י=ק-מ ובדפוסיםל?!=כָּרְמִ֥י (קמץ בכ"ף במקום פתח?)הערות דותן וברויאר (במהדורותיו האחרונות) והמקליד שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃
יגיג הַיּוֹשֶׁ֣בֶתנהַיּוֹשֶׁ֣בֶת=ק-מ ובדפוסיםל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת (חסר דגש ביו"ד)הערת המקליד בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽנִינהַשְׁמִיעִֽנִי=ק-מ,ב1 (כתיב מלא יו"ד וחסר יו"ד) ובעוד כתב־יד שנבדק ע"י ברויאר ובדפוסים. וראו גם במחלוקת המקבילה (לעיל ב,יד), שבה נתמך כתיב זה ע"י א,ש1,ק-מ; וכן בברויאר ומג"ה.ל=הַשְׁמִיעִֽינִי (כתיב מלא יו"ד ומלא יו"ד) וכמו לעיל (ב,יד).׃
ידיד בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃