{פ}
קמזאא הַ֥לְﬞלוּ יָ֨הּ ׀ נהַ֥לְﬞלוּ יָ֨הּ | · א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>(חטף)
נפרשה פתוחהכִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
בב בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִםם יְהֹוָ֑ה
נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
גג הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב
וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
דד מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים
לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃
הה גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ
לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
וו מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה
מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃
זז עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה
זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
חח הַֽמְﬞכַסֶּ֬הנהַֽמְﬞכַסֶּ֬ה · א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה (חטף) שָׁמַ֨יִם ׀ נלפי הטעם המפסיק יש לחלק כאן; אך המונח לקראת סוף הפסוק ("הָרִ֣ים") בא במקום רביע מוגרש ולכן ברויאר חילק שם. אמנם הקיצור בסוף הפסוק (תיבה קצרה אחת בלבד אחרי התיבה שראוי להיות בה רביע מוגרש) מכתיב את הטעמים הקיימים, וכך קוראים בפועל: טעם מפסיק מחלק כאן את השורה הראשונה, שהיא קצת יותר ארוכה ומורכבת מהשורה האחרונה, ובשורה האחרונה יש רק טעמים מחברים לפני סילוק. חילקנו לפני הקריאה בפועל.בְּעָבִ֗ים
הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר
הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃
טט נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ
לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
יי לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ
לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃
יאיא רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו
אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
יביב שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִםם אֶת־יְהֹוָ֑ה
הַֽלְﬞלִ֖ינהַֽלְﬞלִ֖י · א=הַֽלֲלִ֖י (חטף) אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃
יגיג כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ
בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
ידיד הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם
חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
טוטו הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ
עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
טזטז הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר
כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
יזיז מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים
לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
יחיח יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם
יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
יטיט מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣וקקקרי/כתיב · דְּבָרָ֣ו · דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב
חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
ככ לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכׇל־גּ֗וֹי
וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם
הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּנהַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ · א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)׃