ספר תהלים

{פ}　　
קמאאא מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד
^נפרשה פתוחהיְהֹוָ֣ה קְ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י
הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בְּקׇרְאִי־לָֽךְ׃
בב תִּכּ֤וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ
מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב׃
גג שִׁיתָ֣ה יְ֭הֹוָה שׇׁמְרָ֣ה לְפִ֑י
נִ֝צְּרָ֗ה עַל־דַּ֥ל שְׂפָתָֽי׃
דד אַל־תַּט־לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע
^נהחלק השני של הפסוק קצר מאוד אחרי האתנחתא ("פֹּעֲלֵי־אָ֑וֶן"), ולפי הדירוג של הטעמים המפסיקים יש לפסק אחרי רביע מוגרש ("וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם") במקום לפסק כאן (וכך עשה ברויאר); אך הפיסוק במקום הזה מתאים יותר לתחביר של הפסוק (וכך עשו במג"ה).לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת ׀ בְּרֶ֗שַׁע
אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּעֲלֵי־אָ֑וֶן
וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃
הה יֶ֥הֶלְמֵֽנִי צַדִּ֨יק ׀ חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי
שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁאַל־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י
כִּי־ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃
וו נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי־סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם
וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃
זז כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ
נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל׃
חח כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ׀ יֱהֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י
בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל־תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
טט שׇׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י
וּ֝מֹקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
יי יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים
יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד־אֶעֱבֽוֹר׃