ספר תהלים

עגאא מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
^נפרשה פתוחהאַ֤ךְ ט֖וֹב^נט֖וֹב=א,ל (בטעם המשרת טרחא); הטעם באמצע האות באופן ברור בכתבי־היד, וראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.43 עמ' 285. בהתאם לכך נדפס אצל דותן, ברויאר (מוסד הרב קוק וחורב), מכון ממרא, מג"ה.הקלדה=ט֭וֹב (בדחי, טעות בעקבות BHS). אמנם גם במהדורת "סימנים" ואף אצל ברויאר, כתר ירושלים (!), נדפס "ט֭וֹב" בדחי. לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים
לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃
בב וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט (נטוי)^נ(נטוי) · א-כתיב=נָטָ֣וּי רַגְלָ֑י
כְּ֝אַ֗יִן (שפכה)^קקקרי/כתיב · (שפכה) שֻׁפְּכ֥וּ אֲשֻׁרָֽי׃
גג כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי בַּהוֹלְﬞלִ֑ים^נבַּהוֹלְﬞלִ֑ים · א=בַּהוֹלֲלִ֑ים (חטף)
שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה׃
דד כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם
וּבָרִ֥יא אוּלָֽם׃
הה בַּעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ
וְעִם־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּֽעוּ׃
וו לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה
יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית^ניַעֲטָף־שִׁ֝֗ית · א=יַעֲטָף־שִׁית (השמטת נקודת הרביע) חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃
זז יָ֭צָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ
עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב׃
חח יָמִ֤יקוּ ׀ וִידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע עֹ֑שֶׁק
מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ׃
טט שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם
וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ׃
יי לָכֵ֤ן ׀ יָשׁ֣יוּב^קקקרי/כתיב · (ישיב) יָשׁ֣וּב עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם
וּמֵ֥י מָ֝לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ׃
יאיא וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל
וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן׃
יביב הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים
וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃
יגיג אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י
וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי׃
ידיד וָאֱהִ֣י נָ֭גוּעַ כׇּל־הַיּ֑וֹם
וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים׃
טוטו אִם־אָ֭מַרְתִּי אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ
הִנֵּ֤ה ד֖וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי׃
טזטז וָ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את
עָמָ֖ל ה֣יוּא^קקקרי/כתיב · (היא) ה֣וּא בְעֵינָֽי׃
יזיז עַד־אָ֭בוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל
אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃
יחיח אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ
הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃
יטיט אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע
סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ^נתַ֝֗מּוּ · א=תַ֝מּוּ (השמטת נקודת הרביע) מִן־בַּלָּהֽוֹת׃
ככ כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ
אֲ֝דֹנָ֗י בָּעִ֤יר ׀ צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃
כאכא כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י
וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן׃
כבכב וַאֲנִי־בַ֭עַר וְלֹ֣א אֵדָ֑ע
בְּ֝הֵמ֗וֹת הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ׃
כגכג וַאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ
אָ֝חַ֗זְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃
כדכד בַּעֲצָתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי
וְ֝אַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי׃
כהכה מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם
וְ֝עִמְּךָ֗ לֹא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ׃
כוכו כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗יוּלְבָ֫בִ֥י
צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י
אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם׃
כזכז כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ
הִ֝צְמַ֗תָּה כׇּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ׃
כחכח וַאֲנִ֤י ׀ קִ֥רְﬞבַ֥ת^נקִ֥רְﬞבַ֥ת · א=קִ֥רֲבַ֥ת (חטף) אֱלֹהִ֗יםלִ֫י ט֥וֹב
שַׁתִּ֤י ׀ בַּאדֹנָ֣י יֱהֹוִ֣ה מַחְסִ֑י
לְ֝סַפֵּ֗ר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃