ספר תהלים

{פ}　　
יזאא תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד
^נ=א(ק)ל=פרשה סתומהשִׁמְעָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק
הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י
הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י
בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃
בב מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א
עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃
גג בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה
צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א
זַ֝מֹּתִ֗יבַּל־יַעֲבׇר־פִּֽי׃
דד לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ
אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אׇרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃
הה תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ
בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃
וו אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל
הַֽט־אׇזְנְךָ֥ לִ֝֗י^נלִ֝֗י=ל ובדפוסיםשיטת-א=לִ֝י (השמטת נקודת הרביע) שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃
זז הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים
מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃
חח שׇׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן
בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃
טט מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי
אֹיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃
יי חֶלְבָּ֥מוֹ סָּגְר֑וּ
פִּ֝֗ימוֹ^נפִּ֝֗ימוֹ=ל ובדפוסיםשיטת-א=פִּ֝ימוֹ (השמטת נקודת הרביע) דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃
יאיא אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סְבָב֑וּניוּ^קקקרי/כתיב · (סבבוני) סְבָב֑וּנוּ
עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃
יביב דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְרֹ֑ף^נלִטְרֹ֑ף=ש1,ק-מ (כתיב חסר וי"ו)ל=לִטְר֑וֹף (כתיב מלא וי"ו)הערת ברויאר
וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃
יגיג קוּמָ֤ה יְהֹוָ֗ה
קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ
פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗ימֵרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃
ידיד מִ֥מְﬞתִֽים־יָדְךָ֨ ׀ ^נמִ֥מְﬞתִֽים־יָדְךָ֨ | =ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55 (לגבי מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת); בכתי"ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55 ושיטת-א יש גם חטף: <מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀>.לגבי המרכא והגעיה ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.3 (עמ' 264-265): "הטעמה מיוחדת נוהגת לפני לגרמיה המשמש בתחום שלטון פזר: מרכא משני יבוא בראש התיבה שלפני הלגרמיה – בתנאי שיש חציצה בין המרכא לבין התנועה הראויה להיות מוטעמת. המרכא המשני בא בלא טעם עיקרי, וגעיה באה במקום הטעם" (והשוו לדוגמה להלן יט, טו). וכך הטעמים אצל ברויאר ומג"ה, אך הם משמיטים את המקף.ל=<מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀> (געיה ומרכא, מקף בתיבת משרת, ואין חטף) לפי המקליד (וכן הוא בקורן בהשמטת המקף), או <מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀> (שתיהן געיות) לפי דותן (וכך נראה יותר בכתי"ל).ברויאר, מקראות גדולות הכתר, סימנים, מכון ממראיְהֹוָ֡ה
מִֽמְﬞתִ֬ים^נמִֽמְﬞתִ֬ים=ל,ש1.ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55 ושיטת-א=מִֽמֲתִ֬ים (חטף) וכך במג"ה. מֵחֶ֗לֶד
חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮
וּֽצְפיוּנְךָ֮^קקקרי/כתיב · (וצפינך) וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֢א בִ֫טְנָ֥ם
יִשְׂבְּע֥וּ^ניִשְׂבְּע֥וּ=ש1 ובדפוסיםל!=יִשְׂבּ֥עוּ (חסר שווא באות בי"ת) אבל המקליד תיקן בלי להעירהערות דותן וברויאר בָנִ֑ים
וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם^נלְעוֹלְלֵיהֶֽם=ש1?,ק-מל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם (מקום הסילוק) אבל המקליד ציין סילוק ימני באות ה"א דווקא (!)הערות ברויאר ודותן׃
טוטו אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ
אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ^נבְ֝הָקִ֗יץ=לברויאר ציין פת"ח בה"א במקום קמ"ץ, אבל לא נראה כן בבדיקה בכתי"ל. תְּמוּנָתֶֽךָ׃